copy version 2
I am a father of human-beings, no of writings.
In libraries, in bookstores there are some that I wrote.
But I am not the father of any of them.
They are deeply connected to me.
They express my spirit well.
But I am not their father.
I am only the father of Yehoraz, of Shirit, of Absalom.
I love each of them,
Dearly.
There is no deeper love.
I love each of them,
Not because half their genome is mine.
I love each of them,
Not because I love myself.
A father’s love is not like the light of the moon, extracted from the light of the sun.
A father’s love burns like the light of the sun.
A father’s love burns in its own light.
A father’s love is not self-love.
A father’s love is not the same as the loved spouse’s love for them.
A father’s love is not secondary.
A father’s love is elementary.
אני אבא של בני-אדם, לא של כתבים.
בספריות, בחנויות הספרים יש כאלה שכתבתי.
אבל אני לא אבא של אף אחד מהם.
הם קשורים בי מאוד.
הם מבטאים היטב את רוחי.
אבל אני לא אבא שלהם.
אני אבא רק של יהורז, של שירית, של אבשלום.
אני אוהב כל אחד מהם,
אהבה רבה.
אין יותר עמוקה ממנה.
אני אוהב כל אחד מהם,
לא מפני שמחצית הגנום שלו היא משלי.
אני אוהב כל אחד מהם,
לא מפני שאני אוהב את עצמי.
אהבת אב אינה צללית של אהבה עצמית.
אהבת אב אינה צללית של זולתה.
אהבת אב אינה צללית.
אני אוהב כל אחד מהם,
לא מפני שהוא עתיד להמשיך אותי, בלעדי.
אני אוהב כל אחד מהם,
לא מפני שאני אוהב את עצמי.
אהבת אב אינה כאור הלבנה, הנמשך מאור החמה.
אהבת אב מאירה כאור החמה.
אהבת אב מאירה באור עצמה.
אהבת אב אינה אהבה עצמית.
אהבת אב אינה אהבת הילדים של בת הזוג, האהובה.
אהבת אב אינה אהבה משנית.
אהבת אב היא אהבה ראשונית.