| Nationality: |
|
יהודיה |
|
לאום: |
| Father’s cosmic role: |
|
אמנית |
|
תפקיד האב בקוסמוס: |
| The Father’s Muse: |
|
מכל הסובב אותי |
|
המוזה של האב: |
| Child characteristics: |
|
|
|
מאפייני הילד: |
Religious orientation of child: |
|
עקרונות הומניים בלבד
|
|
השקפה דתית רצויה לילד: |
| Constitution: |
|
ואהבת לרעך כמוך |
|
חוקה: |
| Knowledge at time of birth: |
|
חמלה ואהבה |
|
ידע בעת הלידה: |
| Identity: |
|
הילד יהיה בעל זהות מפצלת וגמישה ותודעה עצמית משתנה |
|
זהות: |
| Explanation: |
|
|
|
נימוק: |
| Desire to distribute embryos: |
|
כן |
|
תשוקה להפצת עוברים: |
| Additional genetic material: |
|
|
|
חומר גנטי נוסף: |
הציור נעשה בסדנה של מירי נשרי לפני כמעט עשרים שנים. עם הכנסי לסדנה , נפרש שטיח באחת מפינות החדר ועליו נייר מקומט. תרגיל ב”טבע דומם”.
האסוציאציה הראשונה היתה הזמנה לטיפול פסיכואנליטי. השטיח הפרוש נראה כמו מיטת הטיפול של פרוייד והנייר שעליו נראה כמו חבילה ובה תוכן רך ועדין. התרגיל והציור בעקבותיו זימנו לי מפגש דמיוני עם אחד מילדי, מן דיאלוג רפלקטיבי על מהות היחסים ביני לבינו החל מהיותו עולל רך בימים. לימים נודע לי שהשטיח קרוב לליבה של מירי נשרי. חפץ סנטימנטלי שאמה סחבה אותו בדרך לארץ ישראל ולא פעם מירי שיתפה אותי שהציור שלי ועליו השטיח הופיע בחלומותיה. לימים בני הפך לאב ואותי הפך לסבתא לתינוק. את הציור לקח לביתו. כשאני מבקרת אותם בביתם אני פוגשת את התינוק שלי בציור התלוי על הקיר ואת נכדי. התינוקי שלו.
