Udi Gavrielli

Nationality:	Israel	לאום:
Father’s cosmic role:	A latentic significant part	תפקיד האב בקוסמוס:
The Father’s Muse:	The gapes between my hart\’s pulses	המוזה של האב:
Chronic conditions:	Yes Forgivingness	מחלות כרוניות:
Child characteristics:	I would like to have a perfect baby with an emotional eyes, strong mouth, blue hair, blond eyes and a questioning behavior – total oposit of his father. The only defect could be his deep deep hatred to chocolate.	מאפייני הילד:
Religious orientation of child:	Humanistic principles alone	השקפה דתית רצויה לילד:
Constitution:	YOU SHOULD BREAK ONE GLASS OF WATER EVERYDAY, SO YOU\’LL BE CAREFULL NOT TO BREAK NOTHING ELS DURING THE DAY.	חוקה:
Knowledge at time of birth:	NEVER ENDING CHILDISH ASTONISHMENT	ידע בעת הלידה:
Identity:	Our baby will have a flexible identity and an alternating sense of self	זהות:
Explanation:	eVERYBODY MUST PREPARE HIMSELF TO UNKNOWN FUTURE	נימוק:
Desire to distribute embryos:	No	תשוקה להפצת עוברים:
Additional genetic material:		חומר גנטי נוסף:

זה לא זה
היא חשבה שזה מיותר ואף על פי שזה מענג באופן חדש לה לחלוטין, יש לה עדיין אפשרות להפעיל את כושר השיפוט שלה ולהחליט שכשזה יגמר, תשאיר את זה כחוויה שתוכל להשוות אותה לחוויות רוחניות ולדעת בפירוש שאלה ערכיות ממנה פי כמה.
הוא חשב שהרגש שמציף אותו לא קשור למלאכה המאד מדויקת ומיומנת שהוא מבצע בגוף האלוהי הזה שמתמסר לו ושצריך לברר אם רגשות אחרים, למרות העונג שזה מסב לו, נעלים יותר אחר כך, כשהיא תהיה אסירת תודה והוא מלא קורת רוח מביצוע של אתלט על, כפי שאותה אחת שלימדה אותו אמרה לו אחרי ממש מעט שיעורים שהתלמיד עולה על מורתו, ושניהם צחקו כי באותו רגע דוקא המורה עלתה על התלמיד ולא הראתה שום נכונות לרדת.
היא פחדה שתשכח בגלל מה שקורה לה עכשיו את מה שקרה לה חמש דקות קודם לכן ואפילו, למרות שזה לא יכול להיות, את מה שקורה לה עכשיו, בעוד חמש דקות, כשמשהו חדש ישתלט לה על החושים והיא תחשוב שאיך זה עד היום לא הכירה את היכולות החושניות האלה שלה, ומה זה אומר על איך שחיתה עד היום ועל איך שתחיה מהיום והלאה.
הוא פחד שהאושר שמציף אותו עכשיו יהיה בלתי ניתן לשחזור ויאמלל את שארית חייו.
שניהם הריחו ביחד את הגז שברח משסתום מקולקל מתחת לשיש של הכיור, אבל זה היה מאוחר מדי.בכל זה אני, שחשבתי להיות משורר ומהלך החיים עשה אותי שוטר, מהרהר לפני שאני מביט, בפעם האחרונה בחיי, בפנים של שניהם, כל אחד ארוז בתוך השקית השחורה שלו, ומאשר לאסיסטנטית הבלונדינית בעלת הצליעה הכמעט לא מורגשת, שמחרתיים תגן על הדוקטורט שלה בביוארט בעל השם האקזוטי “נימות של כנימות”, לסגור את הריצ’רץ’.